לפני ניתוח או בדיקה בהרדמה, כדאי להכין גם את פרטי הטיפול בקנאביס. כך מגיעים לשיחה עם הצוות הרפואי עם המידע הנכון ובלי להסתמך על כללי הפסקה שמתאימים למישהו אחר.

קול קורא שפרסם משרד הבריאות בקיץ 2026 מפנה את הזרקור לדרכי מתן חלופיות לעישון. מה כבר נחקר בישראל, מה עדיין צריך להוכיח, ואילו שאלות כדאי למטופלים לשאול לפני שינוי בטיפול.

מחקר שפורסם באוגוסט 2026 בדק איך קנבינואידים משתנים בתפרחות, במיצויים ובפורמולציות שונות בזמן אחסון. הממצאים מדגישים את ההבדלים בין מוצרים ואת החשיבות של הוראות האחסון שעל האריזה.

סקירת Lancet Psychiatry שהתפרסמה במרץ 2026 איגדה 54 ניסויים על קנבינואידים ובריאות הנפש. מה נמצא לגבי חרדה, PTSD ושינה, למה לא כל חוויה אישית היא הוכחה קלינית ומה צריך לקרוא בין השורות?

סבילות, קולטני CB1 ותסמיני הפסקה: מה מצאו מחקרי הדמיה בבני אדם, ומה אי אפשר להסיק מהם על ״איפוס״ אחיד של המוח או של חוויית השימוש.

בין אם אתם מורידים ראשים או מגלגלים, רבים מאיתנו רוצים להנות מקנאביס באופן רגיל ויומיומי. בעוד שלעשן קנאביס ידוע כפעולה מרגיעה, יש תופעת לוואי שיכולה להיות די מלחיצה: מאנץ' שתוקף משום מקום. למה קנאביס עושה אותכם רעבים? קנאביס יכול לשחק עם התדרים במוח ככה שתחשבו שאתם רעבים במקום מלאים. בעוד שהרבה מטופלים, כמו חולי סרטן, מחפשים באופן ספציפי את הזנים שעושים אותם רעבים בשביל הערך הרפואי שלהם, יש לא מעט אנשים שהגיעו למסקנה שהם צריכים לאכול בריא יותר ולהכנס לכושר ולא לטחון במבה בס

יש קשר חזק בין פעילות גופנית לבין המערכת האנדוקנבינואידית (המערכת של הגוף שמייצרת קנבינואידים “מבפנים”). בגדול, פעילות גופנית יכולה להעלות את הרמות של קנבינואידים שהגוף מייצר לבד. כשאנחנו עושים פעילויות שמרגישות מתגמלות, כולל אימון מבחירה, זה גם יכול להגביר את הרגישות של קולטני CB1 במוח. זה משפיע על איך הם יגיבו אחר כך לקנבינואידים. קולטני קנבינואידים במוח חשובים למוטיבציה להתאמן, והמערכת האנדוקנבינואידית מגיבה לפעילות גופנית. לכן הגיוני לחשוב שקנבינואידים מהצמח, כמו THC, שמפ

מינון של אדיבלס יכול להיות טריקי ומבלבל. הכימיה בגוף ופקאטורים נוספים יכולים לתרום לחוזקה של האדיבלס ולשנות את החוויה. אנשים יכולים להגיב אחרת לגמרי לאותו מינון, לדוגמא דובי גומי עם 5 מ"ג THC יכול להפיל מישהו מהרגליים ובן אדם אחר בקושי ירגיש את ההשפעה. למה לאדיבלס לוקח יותר זמן להשפיע מעישון? כאשר קנאביס מעושן או מאודה, העשן שנכנס לריאות מגיע ישר לזרם הדם וההשפעה עולה מהר. לעומת זאת כאשר קנאביס בא בצורה של אוכל הוא צריך להתעכל בגוף ולעבור מטבולזציה בקיבה ובכבד לפני שתרגישו

כולנו היינו שם: הדלקתם את הג'ויינט המושלם, לקחתם ראש מפותם עד קצה המבחנה או מינצאסתם עוגייה אחת יותר מידי. בין רגע, הרגשות העליזים הופכים לחוסר נוחות, הצחוק הופך לקושי לנשום וכל מה שעובר לך בראש זה. "אחי.... אני מת??" אבל לא, לוקח לך רגע אבל קלטת שהתמסטלת יותר מידי. אולי האדיבל הזה הכה בדילאיי של 3 שעות או שניסיתם להרשים את החברים שלכם עם שני ראשים רצוף. יכול להיות שניסתם זן חדש שתפס אותכם לא מוכנים או שהטולרנס שלכם השתנה בין רגע. זה יכול להתגנב אליכם באינספור דרכים שונות ו

צמח הקנאביס מפיק מגוון רכיבים מועילים; ויטמינים, אנטי אוקסידנטים, פלבנואידים וטרפנים, אך החשובים מכולם הם ללא ספק הקנבינואידים. קנבינואידים הם ייחודיים לצמח הקנאביס כמעט לגמרי, והוא מפיק מגוון עשיר שלהם - מעל 140. הקנבינואידים מהווים את המפתח להשפעתו של צמח הקנאביס על בני האדם בזכות הדמיון הרב שהם מחזיקים למולקולות הנוצרות בגוף האנושי שנקראות אנדוקנבינואידים, וזו רק ההתחלה של הקסם שלהם. הכירו את הקנבינואידים קנבינואידים הם תרכובות אורגניות ייחודיות הנוצרות בצמח הקנאביס ומתקשר

בין אם אתה מגלגל או עושה ראשים , חלק מאיתנו מצפים לצרוך קנאביס באופן קבוע. עם זאת, בעוד שעישון ידוע כפעילות מרגיע ועוזרת מאוד, תופעת לוואי אחת יכולה להיות מציקה..., קבלת המנצ'ים. למה קנאביס עושה אותנו רעבים? קנאביס יכול לבלבל את האותות במוח שלנו כך שאתה חושב שאתה רעב במקום שבע. ולמרות שאנשים רבים, כמו חולי סרטן או חולי כרון מחפשים במיוחד זנים מעוררי רעב עבור המצב הרפואי שלהם, יש גם צרכנים רפואים שלא מחפשים את התופעה הזו. אבל כולנו יכולים להודות שיש פעמים אולי רבות שאנחנו אוכ

קנאביס לא הורג תאי מוח כמו מתאמפטמין. בניגוד לאלכוהול, הוא לא גורם לקשרים בין התאים . במקום זאת צריכה חוזרת של קנאביס מובילה לאפקט מופחת הידוע יותר בשם "לא מקבל סטלה".... ! הקשר בין ל"מס (לא מקבל סטלה) של הצרכן ל-THC, יכולה להיות מוסברת על ידי קולטני קנבינואידים מסוג CB1 במוח. בעצם ,קולטנים אלו נחלשים עם המשך השימוש בקנאביס. כלומר, אתה צריך לצרוך THC בעל ריכוז גבוהה כדי לקבל את ה"סטלה" שלך בכלל ועם המשך השימוש, זה עשוי להיראות בלתי אפשרי להגיע לראש...וככה הופעים להיות למ"ס.

הכירו את שני שחקני המפתח בנבחרת הרכיבים הפעילים בצמח הקנאביס: THC - הקנבינואיד הפסיכואקטיבי הפופולרי ו-CBD - הכוכב העולה בעל התועלות הרפואיות המגוונות. איך שני הקנבינואידים הנפוצים ביותר בצמח הקנאביס משחקים אחד עם השני? ומה התועלות והאפקט של כל אחד מהם לכשעצמו? כל הסודות של הכוכבים בעולם הקנאביס בכתבה הבאה טטרהידרוקנבינול (THC) וקנבידיול (CBD) הם שני הקנבינואידים הנפוצים ביותר בצמח הקנאביס. כלומר, שני הרכיבים הפעילים הדומיננטיים ביותר בצמח. לכל אחד מהם יש תועלות, השפעות וסגול