איך THC משפיע על הלב, הריאות וביצועי האימון

יש קשר חזק בין פעילות גופנית לבין המערכת האנדוקנבינואידית (המערכת של הגוף שמייצרת קנבינואידים “מבפנים”). בגדול, פעילות גופנית יכולה להעלות את הרמות של קנבינואידים שהגוף מייצר לבד. כשאנחנו עושים פעילויות שמרגישות מתגמלות, כולל אימון מבחירה, זה גם יכול להגביר את הרגישות של קולטני CB1 במוח. זה משפיע על איך הם יגיבו אחר כך לקנבינואידים.

קולטני קנבינואידים במוח חשובים למוטיבציה להתאמן, והמערכת האנדוקנבינואידית מגיבה לפעילות גופנית. לכן הגיוני לחשוב שקנבינואידים מהצמח, כמו THC, שמפעילים את אותם קולטני CB1 שקשורים גם לאימון, יכולים להשפיע על ביצועי האימון.

לפני שנדבר על מה נמצא במחקרים בבני אדם לגבי THC וביצועים, נבין רגע איך THC ועשן משפיעים על שתי מערכות קריטיות לאימון: הריאות ומערכת הלב וכלי הדם.

השפעות של עשן מריחואנה ו-THC על הריאות

טייקאווי: שום עשן לא “טוב” לריאות, אבל עשן טבק ועשן מריחואנה לא זה אותו דבר.

כל עשן שנושמים יכול לגרום נזק לרקמת הריאה. הריאות שלנו בנויות לאוויר, לא לעשן שנוצר משריפה של חומר צמחי. אבל סוגי עשן שונים מגיעים עם הרכב כימי שונה, ולכן הם לא בהכרח עושים בדיוק את אותו נזק.

גם עשן טבק וגם עשן מריחואנה יכולים לגרום לנזק תאי ברקמת הריאה. לפעמים רואים נזקים דומים בגלל תוצרי בעירה דומים. מצד שני, יש נזקים שרואים בטבק ולא רואים במריחואנה, ולהפך. זו אחת הסיבות שלפחות כרגע אין הוכחה חד משמעית שעישון מריחואנה הוא גורם סיכון לסרטן ריאה.

הבדל גדול: עשן מריחואנה מכיל קנבינואידים, בעיקר THC. גם CB1 וגם CB2 נמצאים בריאות. הקולטן CB1 נמצא בריכוזים גבוהים משמעותית ברקמת הריאה לעומת CB2, ולכן ל-THC יכולה להיות השפעה ישירה על תאי ריאה, משהו שלא קיים בעשן טבק.

בנוסף, קולטני קנבינואידים נמצאים גם בתאי חיסון בדרכי האוויר, בעיקר CB2, מה שאומר שקנבינואידים כמו THC יכולים להשפיע על דלקת בריאה ועל התגובה החיסונית.

במחקרים שנבדקו נמצאו אצל מעשני מריחואנה שינויים בתאי חיסון בריאות (מקרופאגים אלבאולריים), כולל ירידה ביכולת שלהם להתמודד עם חיידקים מסוימים (כמו Staphylococcus aureus). מחקרים בבעלי חיים מצאו לרוב ש-THC יכול לפגוע בתגובה החיסונית לפתוגנים בריאתיים.

מצד שני, קנבינואידים מהצמח נוטים להיות אנטי דלקתיים (ולפעמים גם מדכאי חיסון). זה יכול להיות טוב או רע, תלוי בסיטואציה. אם זה פוגע בתפקוד תאי החיסון מול מזהמים, זה רע. אם הגוף נכנס לדלקת מוגזמת, דיכוי שלה יכול לעזור.

אסתמה היא דוגמה למחלת ריאות דלקתית שבה יש דלקת שמובילה לחסימה בדרכי האוויר. עשן בדרך כלל מחמיר אסתמה, אבל תאורטית חומרים אנטי דלקתיים יכולים לעזור בחלק מהמצבים הדלקתיים.

יש דיווחים ש-THC יכול לגרום לברונכודילטציה (הרחבת דרכי האוויר), אבל התוצאות במחקרים על אנשים עם בעיות נשימה לא עקביות. בחלק מהחולים זה עזר ובחלק אפילו גרם לכיווץ. בניסוי מבוקר בחולי COPD לא נמצאה השפעה קלינית משמעותית של THC, לא חיובית ולא שלילית.

בסקירות מדעיות מציינים שחשיפה קצרה ל-THC קשורה לעיתים להרחבת דרכי אוויר, בעוד שעישון מריחואנה לאורך זמן קשור ליותר תסמיני נשימה שמאפיינים מחלות חסימתיות. האם ההרחבה הזו באמת מועילה לחולי ריאות דלקתיות? כרגע זה עדיין לא ברור.

השפעות THC על מערכת הלב וכלי הדם

טייקאווי: אם יש לך בעיות לב או כלי דם ברקע, צריך יותר זהירות.

קולטני CB1 נמצאים גם במערכת הלב וכלי הדם, בכלי הדם וגם בלב. באופן כללי, THC יכול לפעול כמרחיב כלי דם. הוא מרפה כלי דם ומגדיל זרימת דם. זה גם מסביר למה הרבה פעמים העיניים נהיות אדומות כשמסטולים. כלי הדם בעין מתרחבים.

שאיפה של THC (בעשן או באדים) יכולה לגרום לעלייה קצרה בלחץ דם ולדופק גבוה. אצל אנשים בריאים זה לא בהכרח אסון, כי גם באימון הדופק ולחץ הדם עולים. אבל אצל מי שיש לו רקע לבבי זה משהו שיכול להיות יותר בעייתי.

יש גם אפקט דו פאזי. במינונים נמוכים THC נוטה להעלות דופק ולחץ דם, ובמינונים גבוהים יותר נצפו גם מצבים הפוכים כמו דופק איטי ולחץ דם נמוך.

בנוסף להשפעה הישירה של THC, עישון עצמו משפיע על החמצון. הוא מעלה רמות קרבוקסי המוגלובין בדם, מה שמפחית אספקת חמצן. זה משהו שיכול להשפיע על ביצועי אימון, אבל המחקר בתחום הזה עדיין מוגבל.